מפטור רפואי למשרד ראש הממשלה: מסלול השירות הלאומי של נתנאל

תמיד ידעתי בדיוק לאן אני הולך. לפחות זה מה שחשבתי.

מגיל צעיר עולמות היזמות והטכנולוגיה היו קרובים לליבי – לא בתור תחביב בצד, אלא בתור המקום שבו ראיתי את עצמי משפיע באמת. אז כשהגיע הזמן לחשוב על השירות הצבאי, לא היה לי ספק: אני רוצה להתגייס לתפקיד מוביל חדשנות. תפקיד שנוגע בדיוק בתחומים שמלהיבים אותי, ומאפשר לקחת רעיונות ולהפוך אותם למשהו אמיתי.

בניתי לי את התכנית שלי בראש: למה זה מתאים לי, מה אני אלמד שם, ואיך זה יסלול לי את הדרך שלי להמשך. תכנית א' הייתה פשוטה, ברורה, והרגישה בטוחה.

ואז המציאות התערבה.

כשהתכנית קורסת

בצו הראשון, קיבלתי את המשפט שטלטל הכול. הרופא אמר לי שהוא בספק אם בכלל יוכלו לגייס אותי.

זומנתי לוועדה רפואית, ושם, בסופו של דבר, קיבלתי את התשובה הסופית: הוועדה הרפואית של צה"ל החליטה שאיני כשיר לגיוס. פטור. המילה הזו טרפה לי את כל התכנון.

פתאום כל מה שבניתי בראש: התפקיד, המסלול, ההשפעה שדמיינתי, התפרק תוך רגע. לא היה לי "פלאן B" מוכן. הרגשתי אבוד, כאילו הדרך שסימנתי לעצמי פשוט נמחקה מהמפה.

מה עכשיו?

נשארתי עם שאלה גדולה: מה עכשיו?

התלבטתי הרבה בין להתחיל תואר לבין לצאת לעבוד. אבל היה עוד כיוון שכולם דיברו עליו – שירות לאומי. הבעיה הייתה שההיכרות שלי עם זה הסתכמה בבנות השירות שהכרתי מבית הספר, וזה פשוט לא דיבר אליי. זה הרגיש רחוק מהעולם שלי – מהיזמות, מהטכנולוגיה, מהדברים שבאמת עניינו אותי.

חשבתי שאם זו האופציה היחידה שאני מכיר, אולי שירות לאומי פשוט לא בשבילי.

הגילוי בעמותת אופק

ואז, כמו שקורה הרבה פעמים, התשובה הגיעה בלי שחיפשתי אותה. נתקלתי בפרסומת לשירות טכנולוגי באופק – עמותה לשירות לאומי שמקבלת גם בנים חילונים, וגיליתי עולם שלם שלא ידעתי שקיים – מגוון רחב של תפקידים בשירות לאומי. פתאום זה כבר לא הרגיש כמו ברירת מחדל, אלא כמו אופציה אמיתית.

התחלתי לבדוק, ופניתי למספר עמותות. אבל עמותת אופק הייתה זו שבלטה – קיבלתי מהם את המענה הכי אדיב והכי מהיר מכל מי שפניתי אליו. וכשהתחלתי להכיר את התפקידים שהם מציעים, גיליתי שיש כאלה שישבו עליי בול.

והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

נתנאל צ'רטקוב וחבריו לשירות הלאומי. קרדיט צילום: ללא. תמונה באדיבות המצולמים

תכנית ג'

היום אני עומד בפתח פרק חדש: אני צפוי להיות מנהל שותפויות במערך הדיגיטל הלאומי, במשרד ראש הממשלה. השירות שלי מתחיל בסוף נובמבר, אבל גם עוד לפני שהתחלתי בפועל – התהליך עד לכאן כבר לימד אותי המון.

הליווי לאורך תהליך המיונים, וקורס ההכנה לקראת תחילת השירות, היו חיוביים ותומכים בצורה שלא ציפיתי לה. הרגשתי שיש מי שבאמת מלווה אותי, לא רק מנחה אותי דרך תהליך בירוקרטי.

וכשאני מסתכל אחורה, אני מבין שהתכנית שלי לא התבטלה – היא פשוט לבשה צורה אחרת. עדיין אני בדרך להשפיע, עדיין בעולמות שמעניינים אותי, רק דרך מסלול שלא דמיינתי מלכתחילה. לפעמים תכנית ג' הופכת להיות התכנית הכי טובה.