הטלפון שלי תמיד לידי כדי לבדוק אם המורה שואלת אותי משהו, אבל התחושה היא שאני לא באמת שם, אני לא באמת לומד.
פתאום אני מבין כמה היו חשובים הדברים הפשוטים, בבית הספר החברים, ההפסקות, השיעורים והשגרה של לקום וללכת למקום עם אנשים.
כמובן שיש חששות לגבי העתיד.
החופש הגדול, יום ההולדת שלי, הבגרויות, הצו הראשון, והטיול שתכננתי עם חבר שלי שגר בחו”ל, כל התוכניות האלה פתאום לא ברורות.
המחשבות שלי עכשיו הן בעיקר על העתיד, אבל למדתי שאני צריך לחשוב כאן ועכשיו, על מה שאני עושה היום, על מה שאני יכול לשלוט בו, כי העתיד זה העתיד וההווה זה עכשיו.
בגלל זה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולבנות לעצמי שגרה לתקופה הזאת. אני מתמיד יותר באימונים שלי, אני הולך ל-MMA, מפעיל את הגוף, יוצא לנשום אוויר, נפגש שם עם חברים ומנסה להכיר אנשים חדשים.
כשיש יום יפה, אני יושב בחצר, משחק כדורגל, מרגיש את השמש על הפנים ואת האוויר הנעים.
בנוסף, התחלתי לפתח תחביבים חדשים וללמוד דברים שאני לא חשבתי שאני יכול.
אני מתאמן בג’אגלינג, מנסה תרגילים מגניבים ומלמד את עצמי דברים חדשים.
גם בתחום האוספים שלי, מצאתי דרך להפוך את הזמן בבית למשהו משמעותי, אני מוכר פריטים ואוספים, מפרסם בפייסבוק, ויוצר לעצמי סוג של עסק קטן, זה נותן לי תחושת הישג ושליטה בתוך התקופה הזאת.
כמובן שיש רגעים שאני מתגעגע למשפחה שלי שגרה במרכז, לחברים שלא ראיתי הרבה זמן ולדברים שהייתי רגיל לעשות.
לפעמים הראש שלי ריק, ומשעמם לי, ואני לא מוצא את עצמי, אבל אני לומד למצוא שמחה גם ברגעים הקטנים.
אני מבין שיש דברים טובים גם כשהמצב קשה, יש לי זמן איכות עם המשפחה, אני בבית מוגן ובטוח, ודווקא השגרה הלא ברורה הזאת אפשרה לי ליצור לעצמי סדר יום, ללמוד על עצמי, ולהתנסות בדברים חדשים.
התקופה הזאת לימדה אותי הרבה דברים טובים. יש לי יותר זמן איכות עם המשפחה שלי, אני בטוח בבית, ואני מגלה דברים חדשים על עצמי. למדתי שאפשר ליצור שגרה גם כשאין שגרה, שאפשר ללמוד דברים חדשים ולפתח תחביבים למרות המצב, ושאפשר לקחת אחריות על החיים שלי גם כשהכל סביב לא יציב.
לסיכום, אני מבין שהתקופה הזאת היא גם הזדמנות. אפשר לקחת את הזמן הזה ולהפוך אותו לטוב, להתמיד באימונים, ללמוד תחביבים חדשים, ליצור דברים, להיות עם המשפחה והחברים, ולחשוב על ההווה לפני שהעתיד מגיע. כל דבר אפשר להפוך להזדמנות, אפילו בזמן מלחמה.
