המונח “Grid Zero” מתאר תופעה הולכת ומתחזקת של צעירים וצעירות שמסתירים את כל התמונות בפרופילים הציבוריים שלהם באינסטגרם והפיד שלהם נראה ריק מתוכן.
במקום זה, הם עוברים לשימוש בחשבונות פרטיים שנקראים “finstas” שזה בעצם קיצור של המילים fake Instagram בהם הם משתפים תוכן אישי עם קבוצת חברים קטנה.
במחקר מגמות תרבותיות של Meta עולה שיותר ויותר משתמשי אינסטגרם מארכיבים (מכניסים לארכיון) פוסטים ישנים, מסירים את תמונות הפרופיל שלהם ואפילו מפרסמים פחות בפידים הראשיים שלהם, למרות שהם עדיין פעילים באפליקציה. לא מפתיע לגלות שדור ה-Z והאלפא הם אלה שמובילים את המגמה הזו.
כשדור ה-Z יצר את פרופילי הרשתות החברתיות שלו לראשונה, הוא לא ראה בפרטיות עניין מרכזי. המיקוד היה בנוחות של גישה לתוכן רלוונטי, והם היו מוכנים להקריב פרטיות כדי להשיג זאת.
היום אנחנו עדים לשינוי משמעותי בגישה של הדור הזה כלפי פרטיות. הפרטיות הופכת לגורם מכריע, לאו דווקא פרטיות של הנתונים כמו שהכרנו עד כה. אלא דווקא בפרטיות שמספקת לנו את היכולת לנהל את הנוכחות והזהות שלנו באינטרנט בצורה משמעותית וממוקדת.
סקר שנערך בקרב 667 בני דור ה-Z מצא ש-66% (שניים מתוך שלושה) מהם היו רוצים שנוכחותם המקוונת תהיה פרטית יותר, בעוד שרק 34% (אחד מתוך שלושה) אומרים שהם היו מעדיפים שנוכחותם המקוונת תהיה ציבורית יותר.
אותי מעניין איך אנחנו כמשווקים ואנשי מקצוע בתחום הדיגיטל, מתמודדים עם השינויים הללו וסגירת הדלתות הדיגיטליות של בני דור ה Z בפנים שלנו? איך ייראו קמפיינים עתידיים במקום אלה שקוראים לצרכנים לעלות תמונות או סרטונים כחלק מפעילות שיווקית. בעיקר מעניין איזה חברות יתאימו את האסטרטגיות העסקיות לעידן החדש של פרטיות.
