התמונות של ההפגנות הפרו-פלסטיניות מחו"ל אחרי ה-7.10 תפסו את העין של כולנו ורבים מרגישים שבעוד שאנחנו בשליטה מבחינה צבאית – את המלחמה על דעת הקהל העולמית אנחנו מפסידים. הבעיה ניכרת במיוחד בקרב הדור הצעיר, סקר שנערך בארה"ב העלה ש-51% מבני ה-18-24 חושבים שצריך לשים קץ למדינת ישראל ולמסור אותה לידי חמאס והפלסטינים.
לקראת פאנל "הצעירים בחזית ההסברה" שייערך ב-25.1 בכנס טינק במוזיאון ת"א, כינסנו את דוברי הפאנל לשיחה על הסברה לנוער ותפקידם בו, דני בולר עסק לפני המלחמה בהסברה של מדע, פוליטיקה וידע כללי, והתמחה בלפשט מסרים מורכבים. "כשהתחילה המלחמה הבנתי שזה לא זמן למדע ואני יכול לנתב את כישוריי לתמיכה במאמץ המלחמתי. התחלתי לייצר סרטונים באנגלית שמיועדים לקהל הרחב שלא ממש בקיא בכל מה שקורה פה. זה מה שאני עושה עד היום, רק שהיום אני עושה את זאת במסגרת חמ"ל השפעה אזרחי"
דני, האם יש הבדל כשניגשים להסברה לדור הצעיר לעומת הדור המבוגר יותר?
בולר: "כן, בוודאי שיש הבדל, בראש ובראשונה בסגנון הדיבור (טון, קצב וכדומה). צעירים מתחברים יותר לשפה קלילה ומהירה. מבוגרים פחות. גם מבחינת התוכן יש הבדל מסוים, כי ישנם מסרים שלא ידברו אל הדור הותיק. באופן דומה, יש אזכורים שהדור הצעיר לא מכיר".
@ask__dani from the river to the sea, Palestine will be free? #gaza #hamas #israel #standwithisrael
יוסף חדאד מצא עצמו מסביר את ישראל והמצב מגיל מאוד צעיר, כערבי ישראלי שבחר בהשתתפות בחברה הישראלית הוא מצא המון חברים ישראלים והיה מסביר להם על החברה הישראלית וכשהיה חוזר לנצרת היה מסביר לחבריו הערבים על החברה הישראלית. אחרי שנפצע במלחמת לבנון השנייה הוא טייל בעולם וכשראה את כל הבורות בעולם בנוגע לישראל התחיל לאט לאט להסביר, הוא יצא מטעם עצמו למסעות הסברה והפך לאוטוריטה בתחום ההסברה.
יוסף, האם לדור הצעיר בעולם באמת אכפת בכלל מהמצב בישראל?
חדאד: "זה מתחלק בין 3 קבוצות. יש את הקבוצה הפרו ישראלית שכוללת גם רבים מהקהילות היהודיות שאכפת להם והם מייצגים אותנו בעולם, יש את קבוצת האנטי ישראלים שלא משנה מה יקרה הם נגדנו ויצדיקו כל טרור וגם את טבח ה-7 באוקטובר מתוך שנאה ושטיפת מוח, ויש את הקבוצה השלישית שהם ה-50-50, אלו שרק צמאים לקבל מידע ולדעת את האמת כדי לגבש דעה. זו הקבוצה החשובה ביותר ובה צריך להשקיע את מירב המאמצים".
@yosephhaddad אני לא מוכן לקבל את הסיקור המוטה בתקשורת הזרה לצד הפלסטיני ובראיון הזה גם דאגתי להעמיד את המראיינת במקום! I am not ready to accept the coverage in the foreign media that’s biased towards the Palestinian narrative, and in this case, I made sure to put the interviewer in her place! #hamas #hamasisis #israel #palestine #gaza #israelunderattack #yosephsfacts
בולר: "אני נזהר לא להכליל כי כמובן שיש כאלו ויש כאלו, אבל באופן ממוצע נראה שהדור הצעיר ברחבי העולם פשוט לא בקיא במצב בישראל. מבחינתם, יש להם צרות גדולות בהרבה מהנעשה במדינה קטנטנה במזרח התיכון. חלק גדול מהם בכלל לא יודעים להצביע על המדינה הזו במפה. מה שכן, וזה נכון במיוחד לדור הצעיר במדינות ליברליות, אכפת להם מזכויות מיעוטים וזה מוביל רבים מהם לעמדה נחרצת נגד ישראל, שבראייה שלהם מהווה את הרוב הלבן והחזק שהכריז מלחמה על המיעוט הפלסטיני החלש והנרדף".
אלה קינן עסקה עד ה-7.10 בשיווק דיגיטלי והייתה יוצרת תוכן בתחום הטיולים, "המומחיות שלי היא רשתות חברתיות וזה גם המקצוע שלי, החל מה-8 באוקטובר אני מתעסקת בתודעה והשפעה ברשתות חברתיות כדי להדהד את הנרטיב הישראלי. מאז שהקמנו את ההתארגנות הגענו למעל 400 מיליון צפיות ב-0 ש״ח".
קינן: "העניין עם הדור הצעיר בחו״ל זה שרובו לא עוסק אקטיבית בנושא ישראל, מי שעוסקים בישראל הם מיעוט אבל מיעוט רועש. הם קובעים את הבון טון באוניברסיטאות וברשתות החברתיות לגבי ישראלי ולכן גם אנשים שלא מתעניינים ממש בישראל וצופים בשקרים וחצאי אמיתות לגבינו בונים חוות דעת שלילית על ישראל".
-אנחנו מרגישים שצעירים בעולם, דור ה-Z הפכו להיות אלימים ושונאים יותר. מה עובר על דור ה-Z?
בולר: דבר ראשון, לפני שמכריזים דבר כזה על דור שלם, צריך לגבות את זה בנתונים. מה שכן, בגלל הנוכחות הגבוהה של הדור הזה ברשתות החברתיות, אנחנו בהחלט שומעים על יותר מקרים כאלו. באופן כללי אני חושב שבקרב הדור הזה נוצר הרבה תסכול וגם כעס על הדורות הקודמים, בעיקר מבחינה כלכלית אבל גם סביבתית וחברתית.
לסיום, תנו טיפ לצעירים כשהם ניגשים להסביר לאנשים בחו"ל
קינן: "אני באופן כללי נמנעת מהמילה הסברה, היא נטועה בטרמינולוגיה בעייתית. מתי אתם נדרשים להסביר? כשעשיתם משהו לא בסדר או שאתם צריכים להצדיק את עצמכם. זה משפיע על הגישה. אז ההמלצה הכי טובה שלי היא לא להיות אפולוגטים, להתחיל בפנייה למכנה משותף וערכים משותפים ורק אחר כך לדבר על העובדות".
בולר: "קודם כל, תבחרו למי אתם מסבירים. הזמן שלכם מוגבל ולא שווה להשקיע אותו בויכוח עקר בטיקטוק מול שונא ישראל מושבע שלא ישנה את דעתו במילימטר גם אם תציגו לו את כל הראיות. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה: במציאות של היום, רוב האנשים מונעים על ידי רגש הרבה יותר מאשר עובדות. שתפו ברגשות שלכם כצעירים במלחמה. ספרו סיפורי גבורה, שתפו סיפורי זוועות. כמובן שאתם יכולים לתרום למאמצי ההסברה גם בדרך עקיפה ע"י לייקים ושיתופים לתוכן פרו-ישראלי כמו גם דיווח על פייק פרו-פלסטיני".
חדאד: "קודם כל צריך ידע, זה כוח ואין מה לגשת להסביר כשאין את הידע המלא על האירוע. חשוב גם לחזק את זה עם עובדות והוכחות בעיקר כשיש תיעוד ויזואלי זה חשוב. לעולם לא לשקר ולא לעוות את המציאות כמו שהאנטי ישראלים עושים, ובעיקר להביא את החוצפה הישראלית לכל עימות".
אלכס סקליאר, משנה למנכ"ל טינק, שינחה את פאנל ההסברה בכנס, הוסיף: "בשלושת חודשי המלחמה הזירות החברתיות הפכו לזירות של הסברה, בהן גילינו תנועה של צעירים וצעירות שהופכים להיות לשותפים למלחמת ההסברה ברשת ומייצגים את ישראל בעולם. האלגוריתם של הרשתות החברתיות מייצר לכאורה עולם דמוקרטי בו שולט האלגוריתם או ה-for you. אתה לא צריך שיהיו לך עוקבים, מספיק שהתוכן יהיה מעניין ותוכל להגיע למיליוני צפיות.
"ככל שיותר צרכנים מעלים תוכן תחת האשטאג מסוים הם מצליחים לנצח את האלגוריתם ולייצר תנועה רחבה יותר – על פניו נשמע אלגוריתם דמוקרטי. העניין הוא שהאלגוריתם מאפשר להפיץ כל דבר וכל אחד, לעיתים נראה כי בשנה בה כל אחד יכול ללמוד הכל ברשת הבורות חוגגת. כך למשל, בסוף השנה העלו לטיקטוק עשרות צעירים אמריקאים סרטונים שבהם הם מעידים כי קראו מסמך אנטישמי שחובר ב-2002 על ידי אוסמה בן לאדן במסמך המכונה "מכתב לאמריקה". ההאשטאג #lettertoamerica אוזכר ביותר משמונה מיליון סרטונים בטיקטוק".
קרדיט תמונות מצולמים תמונה ראשית: צילום עצמי
