השבוע התארחה בפודקאסט תומר מרגלית – רקדנית פראלימפית, אלופת אירופה וסגנית אלופת העולם.
אמנם תומר על כיסא גלגלים, אבל זה לא עוצר בעדה להתאמן בכל יום ולעשות את מה שהיא הכי אוהבת – לרקוד.
בשיחה, תומר דיברה על התחושות הקשות וההלם כאשר החל השיתוק בגיל כה צעיר – “השוק הכי גדול הוא שאתה חושב שהכל יחזור לקדמותו ואתה רואה שכלום לא מתקדם והכל נשאר אותו דבר”,
על איך היא התמודדה איתו, על המשפחה שתמכה בה מהרגע הראשון ואפילו על הפעם הראשונה שתומר חשפה את כיסא הגלגלים ברשתות החברתיות – “לא רציתי לראות תמונות שלי עם הכיסא. כשהתנדבתי בצבא וקיבלתי מצטיינת תקשוב, רצו שאופיע בטלוויזיה ולא רציתי להופיע עם כיסא הגלגלים אז סרבתי. כמה ימים אחרי, אני רואה שהעלו תמונה שלי עם הכיסא. ראיתי מלא תגובות תומכות ואוהבות, רק אז הבנתי שזה בסדר לצאת החוצה לרשות החברתיות עם הכיסא”.
היא דיברה על הפחדים, הקשיים, על השלמה ועל איך שינוי התפיסה עזר לה לשמור על אופטימיות ובכך להתקדם ולעשות את מה שחשבה שהיה בלתי אפשרי – “למה לא לנסות בעצם? ברגע שהפעילו את המוזיקה הבנתי שריקוד זה ריקוד, לא משנה אם אתה יושב או עומד”.
אמנם אני רק נכה זמנית עם קב, אבל הזדהיתי מאוד עם רוב הדברים שתומר אמרה, היא הצליחה לגעת בי ולרגש אותי עם העוצמות האדירות שבה.
מוזמנים ומוזמנות להאזין לפרק מרגש שכולו השראה >
