הפעם הפרק מתעסק בנושא מיוחד – בני ובנות נוער וחקלאות, חיבור לאדמה ושורשיות ישראלית.
עמית מאיר הוא המייסד והמנכ"ל של רשת בתי הספר "אדם ואדמה", בתי ספר על טהרת חקלאות ואהבת המולדת – וזאת תוך כדי למידה לבגרות של כל המקצועות ה"רגילים".
בזכות השיחה גיליתי את הנוער החלוצי החדש שאוהב את המדינה ובוחר לעבוד קשה עבורה ועבור החזון הציוני, ליישב את הארץ ולעבוד את האדמות.
עמית מספר על המניעים שגורמים לבני ובנות נוער לעזוב הכל ולעבור לפנימייה חקלאית סגורה בתנאים שונים לחלוטין ממה שהם מכירים, על הרצון שלהם להשתייך לקהילה מיוחדת, על העבודה החקלאית, הסיוע לחקלאים והלמידה בצורה חופשית והכל מבחירה כמובן – "היה להם משעמם בבית ספר, הוא לא אתגר אותם ולא מיצה את הפוטנציאל שלהם, כשאתה מציע להם להרגיש את השטח, להזיע, להתלכלך, לטייל, הם מרגישים מלאים ומסופקים".
כפי שעמית מספר, תלמידי אדם ואדמה הם סיירת של בני ובנות נוער המחפשים לאתגר את עצמם ולהפוך את תקופת הלימודים למשמעותית הרבה יותר. התלמידים נהנים מכל הפעילויות הנלוות לתכנית הלימודים והעבודה, מה שהופך את המקום לייחודי עוד יותר – "הם לומדים ארבע שעות ביום את כל מה שצריך לבגרות מלאה ויש מרכז למידה שעובדים איתם פרטנית, יש פעילויות משותפות, הרצאות, בית רוח, ציונות, זהות יהודית, שפה ערבית, יוגה, פילאטיס, ספורט, יצירה, מלאכה, יש נגרות ומסגרות…"
דיברנו על החשיבות בלהיות שותפים של הנוער ולא מעליהם, על המשבר החקלאי, על הקשר העמוק למדינת ישראל ועל הסיפוק והמשמעות שהנוער מחפש היום ולא מוצא בבתי ספר רגילים – "החניכים מניעים את הכל, החקלאי חייב להאמין בנוער, להיות שותף איתו, לרוץ איתו".
הפשילו שרוולים והאזינו לפרק מרתק שמתחבר לאדמה:
