כבר כמעט שני עשורים שאנחנו עובדים ב teenk עם בני ובנות נוער, חוקרים את התרבות שלהם, מנתחים טרנדים ומזהים מגמות עתידיות.
כשזה מגיע לפוליטיקה ולדעותיהם.ן של הצעירים.ות – המגמה מאוד ברורה, הנוער הישראלי נוטה למרכז וימינה, הוא שמרן, מחובר למסורת, הוא ירוק וסביבתי, בעד שוויון לקהילה הגאה אבל נגד ערבים. בהגדרות מסורתיות זה נראה מאוד מבלבל.
באופן כללי, והשנה במיוחד, הנוער מרגיש שהוא לא חלק מהמשחק הפוליטי; שלא מסבירים לו, לא סופרים אותו והבעת דעה יכולה לגרור תגובות קשות ועימותים מצד החברים.
לכן זה נראה לפעמים שהוא לא מעורב, אדיש ולא אכפתי – אבל זה לא נכון.
אני נמצא איתם בשטח, שומע את הקולות ואת הרחשים, בסופו של יום תנוח דעתכם, יש לנו נוער מדהים ואיכותי.
וזו בדיוק הסיבה שברגע שמישהו מדבר אליהם, אל הצעירים והצעירות, בגובה העיניים ובצורה אותנטית וכנה הוא יסחוף אותו. ואם זה מישהו מהימין הסיכוי גדל.
ותיקי סבבי הבחירות יזכרו שזה מה שהיה בקמפיין "בנט זה אח", זה מה שקורה עכשיו עם בן גביר ועם ביבי. הבחירות הפעם היו "מעל הראש" של הצעירים ורוב המפלגות פספסו את הקהל הזה בענק ולא דיברו איתו וזו עיקר הטעות – צעירים הם מנוע הרלוונטיות של כל ארגון, חברה ומפלגה!
אם אין לך צעירים כמנוע אתה משול ליישוב שכל הצעירים עזבו אותו – זו המציאות הנוכחית במפלגות השמאל שנשענות על מצביעים וותיקים ולא מצליחים למשוך קהל צעיר
וזה מה שקורה במפלגות הערביות שלא סופרות בני ובנות נוער וצעירים מהמגזר.
דווקא מפלגות כמו ש"ס, ליכוד ועצמה יהודית עבדו ועובדים קשה על גרעין הצעירים, הם מבינים שכל השקעה בהם תביא רווח אדיר,
הקמפיינים מזמן כבר לא על ימין ושמאל או על מצע כזה או אחר,כי מי בכלל קורא מצע?
הקמפיינים הם באופן חד משמעי סביב מנהיג.ה כזה או אחר ולמי שיש מנהיג שמצליח לדבר בשפה של הצעירים הוא זה שינצח.
מי שעקב אחרי הרשתות החברתיות לא יכל לפספס שלאורך כל הקמפיין הנכחי דיברנו על בן גביר והבן שלו שדיברו אל צעירים כמו שצעירים רוצים לשמוע, בגובה העיניים, במסרים חדים ומובהקים והכי חשוב, בפלטפורמות בהן הם נמצאים ומבלים – אז אותי התוצאות הפעם לא הפתיעו. אפילו היו צפויות.
כי מי שלא סופר את הצעירים.ות לא סופר קולות.
