Creative Caliph | SHUTTERSTOCK

כולן בשביל אחת ואחת בשביל כולן

לקראת השנה החדשה, קהילת הקלוז פרינדז של המותג קוטקס העלתה פעילות חשובה שקוראת למגר את תופעת החרמות ונותנת עצות כיצד להתמודד עם הקשיים של התופעה.

  • מערכת טינק
  • 26 באוגוסט, 2021

שנת הלימודים בפתח, ילדים רבים נרגשים לחזור אל בית הספר וללמוד שוב עם כל החברים. אבל לצערנו, זה לא המצב אצל כולם.

כבר סיפרנו לכם בעבר על קהילת הקלוז פרינדז של קוטקס באינסטגרם, זוכרים? בשבוע שעבר הקלוז פתחו בפעילות חשובה במיוחד שמטרתה היא מיגור תופעת החרמות. כחלק מהפעילות, אורן גל ושיינה היידי, חלק מנבחרת המשפיעניות של הקלוז, שיתפו אותנו בחוויות האישיות שלהן. בנוסף, גם אופק ראשון מסיירת החרם וספיר אילגייב, עוקבת מתוך הקהילה סיפרו את סיפורן.

אורן ושיינה שיתפו באומץ על החרם שעברו בבית הספר כשהיו צעירות. ספיר, סיפרה על חוויה מכיתה ב', כאשר היא הגיעה לבית ספר חדש ונקלעה למצב בו עשו חרם על תלמיד מהכיתה שהיו לו בעיות כלכליות. היו משפילים אותו ומתייחסים אליו בצורה נוראית, אך ספיר וחברתה החליטו להתחבר אליו ולעזור לו. הן סייעו לו למרות שידעו שהן עלולות גם לעבור בעקבות כך חרם. אופק, התארחה בעמוד וסיפרה על החרם שהיא עברה במשך שש שנים, על הדרכים שבעזרתן היא הצליחה להתמודד, תיארה כיצד סיירת החרם עוזרת לילדים שעוברים חרמות ועל המאבק שלהם למיגור התופעה.

שלחנו לאורן גל, אופק וספיר כמה שאלות:

  1. האם החרם שעברת הוא זיכרון שאת רוצה למחוק או לזכור? כי בסופו של דבר, כל מה שעברנו הוביל אותנו למי שאנו כיום.

אורן: אני לא רוצה לשכוח אף זיכרון שיש לי. החרם שעברתי היה קשה אבל הוא היה לי חשוב. יצאו ממנו המון דברים חיוביים. לדוגמה, בזכות החרם הזה מהצד של הבנות בכיתה – למדתי להכיר את הבנים בכיתה שלי שהם עד היום חלק מהחברים הכי טובים שלי!

אופק: מה שאנחנו עוברים, בין אם זו חוויה נעימה או לא, זה בונה אותנו מחדש אבל כן את הזיכרון הזה הייתי שמחה להעלים, יום יום אני מתמודדת עם קשיים מהפוסט טראומה שזה גרם לי והחרדות שזה נורא מפריע לי. וגם בלי קשר לזה חוויתי חרם נורא קשה מכיתה א' עד כיתה ו' שזה 6 שנים מהשנים של הילדות שלי, ילדות שלמה שלא הייתה לי, לא לצאת עם חברות, לא הוזמנתי לימי הולדת, בבת מצווה שלי טסתי לטיול בחו"ל עם המשפחה ולא חגגתי כמו שצריך. ואלו דברים שהייתי שמחה אם הייתה לי דרך להנות מהם.

  1. למה לדעתך עדיין יש חרמות? האם יש משהו שאת מציעה לעשות כדי שלא יהיו עוד חרמות?

אורן: חרמות הם לצערי הרב תופעה טבעית של ילדים ובני נוער, זו צורה של אלימות ודרך לנסות לשלוט בדברים. ילדה שמרימה חרם על חברה שרבה איתה הרבה פעמים מאמינה שהיא צודקת. הדרך היחידה להתמודד עם חרמות לדעתי היא דרך המבוגרים. המורה שהתעמת עם הסיטואציה באותו היום שינה את החיים שלי – הוא גרם לי לראות שמה שהבנות האלו עושות לא לגיטימי. האנשים שצריכים להתמודד עם חרמות הם ההורים של הילדים המעורבים ומערכת החינוך הבית ספרית. ולדעתי – ילד שמקיים חרם צריך לקבל איזשהו ״עונש״ חינוכי כגון להעביר שיעור על חרמות וכו׳. יש שני סוגים של חרמות שאנחנו רואים בבתי ספר. חרם שנוצר עקב מריבה וחרם שנוצר מאיזשהו שוני של הילד המוחרם. הם שניהם חמורים ובשניהם צריך לטפל מהר. ולדעתי האישית מערכת החינוך צריכה להיות הרבה יותר מעורבת בכללי בכל הנושאים האלו ממה שהיא.

אופק: חרמות לדעתי, יש מקנאה ושנאת חינם. אני לא רואה מצב שבו מישהו סיפר או יספר לי על חרם שהוא עבר ואני אגיד "טוב, זה מוצדק" לא! בשום פנים ואופן! הילד שעושה חרם על מישהו מרגיש שהוא צריך לפצות על הביטחון העצמי שאין לו. כנראה שביום יום הילדים המחרימים לא מקבלים את האהבה והחום שהם צריכים לקבל ולכן הם רוצים להוריד מישהו שיותר "חלש" מהם כביכול בשביל להראות לשאר הכיתה שהם החזקים והם המובילים.

ספיר: "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" – זה משפט שאמא שלי תמיד אומרת לי ולאחים שלי. אני חושבת שאיך שהילדים מתנהגים, ככה ההורים מתנהגים. זה אומר שאם הילדים עושים חרם, ככה ההורים מחנכים את הילדים או שהילד מנסה להעלות לעצמו כביכול את הביטחון. אל תגררו אחרי החברה. החברה יכולה לעשות הרבה דברים… לא חכמים במיוחד.

  1. אופק, מהי בעצם סיירת החרם, למי שלא מכיר? תוכלי להסביר את חשיבותה?

אופק: סיירת החרם היא קבוצה שעוזרת למגר חרמות ושיימינג אצל ילדים ובני נוער בין אם זה בבית ספר ומחוצה לו. בעצם, ילדים או בני נוער שפונים אליי דרך האינסטגרם או לצינור ומשתפים אותנו בסיפור שלהם הצינור מחליטים שאנחנו הולכים לאותו ילד/ה ושם בעצם אני נפגשת איתם, שואלת אותם על מה שהם עוברים, מחזקת אותם ונותנת להם עצות שיעזרו להם, ממה שאני חוויתי. לאחר מכן זה משודר בצינור בערוץ 13 והמצב של אותם הילדים פשוט משתנה לטובה לגמרי והם מקבלים אהבה וחיבוקים מכל כך הרבה אנשים וזה מדהים שיש לי את הזכות לעשות את זה! אני מודה על זה כל יום מחדש.

  1. איך זה הרגיש פתאום לקבל תמיכה ואהבה מהסביבה שלך ומהקלוזיות?

אופק: האמת היא שבהתחלה זה הרגיש ממש מוזר. לא חשבתי שאני אקבל כל כך הרבה אהבה מכולם ושכולם יזדהו איתי כי חצי מהחיים שלי כל מי שהיה מסביבי חוץ מהמשפחה האהובה שלי שנאו אותי, צחקו עליי, השפילו אותי.. ופתאום לקבל כל כך הרבה אהבה משום מקום זה הרגיש נורא חם ונעים פתאום. וכן, גם מהקלוזיות אני רואה את התמיכה הזו וזה מרגש ממש.

  1. ספיר, מה הרגשת כשראית מהצד שעושים חרם על מישהו מהכיתה שלך? מה גרם לך לקום ולפעול נגד זה, למרות שידעת שזה יכול גם לפגוע בך?

ספיר: הרגשתי כאילו עושים עליי חרם, תחושה לא נעימה… הרגשתי את המושפלות שהילד הרגיש. מה שגרם לי לקום ולפעול נגד זה למרות שידעתי שזה יכול גם לפגוע בי אלו שתי סיבות: דבר ראשון, גם על אחותי הגדולה עשו חרם בכיתה ד', בדיוק כשהגענו מהצפון לבית ספר חדש עשו עליה חרם וידעתי כמה זה פוגע . דבר שני, כשראיתי איך משפילים את הילד ואיך הורסים לו את החיים והרגשתי את העצב והכאב שלו…

אין ספק שתופעת החרמות היא פסולה ויש לפעול נגדה. בבקשה, לקראת השנה החדשה אל תתנו לחרם יד, בואו ניתן לשנת הלימודים הקרובה להיות חברותית, נעימה ומוצלחת!

רוצות גם אתן להפוך לקלוזיות ולקחת חלק פעיל בעמוד? תעקבו אחרי עמוד הקלוז של קוטקס באינסטגרם @kotex_il, שלחו להן הודעה ואולי גם אתן תוכלו לשתף מהחוויות שעברתן ומהטיפים שלכן.

אורן גל במסר חשוב מתוך הפעילות בעמוד