ביום שישי האחרון התקיים בתל-אביב מצעד הגאווה השנתי של הקהילה הגאה. בין כל התיירים, הלסביות וההומואים, גם אני הגעתי למצעד בפעם הראשונה. בשעה 10:00 כבר הגעתי לגן מאיר, לבוש בחולצה לבנה וג'ינס תמים. לאחר שעה כבר עברתי מייקאובר – החלפתי לחולצה אדומה של איגי (ארגון נוער גאה), דגל גאווה עטף אותי, ומדבקות וסיכות כיסו אותי מכף רגל ועד ראש. בשעה 12:00, החברים מאיגי ואני לקחנו את שלטי הגאווה ויצאנו לדרך. הייתי אמור לפגוש עוד ידידות במרכז הגאה ולצעוד איתן, אבל כשמעל ל-130,000 אנשים משתתפים במצעד, אין קליטה באייפון.
הצעידה הייתה די משעשעת – מצד אחד שלך נמצאת קבוצת הקהילה הגאה הדתייה, מהצד השני יש משאית עם דראג קווינז מענטזים, מקדימה יש כמה ילדים ומשפחות גאות ומאחורייך גל של אוחצ'ות.
למרות הצחוקים, האווירה במצעד הייתה מחאתית: צעקנו סיסמאות, שרנו מורלים ודרשנו שיוויון.
כשהגענו לחוף צ'ארלס קלור המסיבה התחילה – נינט עלתה להופיע עם הלהיט "Crazy", ואחריה עלתה דנה אינטרנשיונל עם מספר להיטים קלאסיים.
באוטובוס הביתה הסקתי מסקנות למצעד הבא:
1. להביא הרבה מים קרים. חם!
2. קרם הגנה זה מצרך נדיר ובעל ערך. שמור עליו.
3. לא מחלקים אוכל במצעד… חבל שלא חשבתי על זה.
4. הנוער הגאה נמצא בכל מקום, והקהילה לא מרוכזת רק בת"א. דרושים מצעדי גאווה בפריפריה.
5. BE PROUD, ותשימו פס על מי שחושב שאתם לא שווים.
צילום: טלי לובבין
